ספיישל סיכום דוקאביב עם שני סרטי תעודה ישראליים העוסקים ביחסי אמא ובת, כשהאמא מפורסמת והבת מנסה גם היא להיות מול הזרקורים. ״ספק אשה, ספק ילדה״ מספר על דפנה ארמוני ובתה אלה ארמוני, מנקודת מבטה של אלה, שביימה את הסרט (וזכתה בפרס הבימוי בדוקאביב). ״רובינא: היה רע לתפארת״ מספר את סיפורה של כל התרבות הישראלית של המאה ה-20 דרך המלודרמה של האם חנה רובינא ובתה, אילנה רובינא, בסרט שהוא עבודת פסיפס ארכיוני נהדר.

ו״ג׳ון ויוקו: אחד לאחד״ הוא סרט הופעה מוזיקלי שהוא גם מונטאז׳ ארכיוני מסחרר המתעד את אמריקה של תחילת שנות השבעים, ומראה לנו שאנחנו חיים בלופ אינסופי של של מלחמות, מחאות, שבויים, הפגנות ושליטים מושחתים שהדמוקרטיה ושלטון החוק לא ממש מעניין אותם, והקהל ממשיך להצביע להם.