[SPEAKER_00]: רדיקל, בית לשם שינוי.

[SPEAKER_02]: טוב, אז תודה מענייסיתי ביום שישי שעבר, על אחת על פוקסום ויתרגנת על מלחייה, זה היה בלי כבר הידאי באמת, אבל לא.

[SPEAKER_03]: במקום זה הלכתי לעורים שלי, וחלנו, תנקס גירים.

[SPEAKER_03]: תנקס גירים כמובן המור להיות ביום חמישי, אבל לעורים שלגרים בצפון ופקקים שלו.

[SPEAKER_03]: יום חמישי לא נראה לי שזה הכורה.

[SPEAKER_03]: נו, הבדתי את הקטע הזה, כאילו מין זה, זה חג מה זה מונפט, על המונפט, זה חג מהם את הקשיבה זה קטע יפה, אוקיי?

[SPEAKER_03]: היא גנולה מריקה, להדענו איך הפגלגמים במאה שווה ישראל, להדענו איך להכין את האוכל שם תירה, סודו, פתת עוד מה זה אחר הזה, אנחנו כובעים מראו, כובעים מראו, כל הלבנים מולכים למות זהו, אמריקה הולכת לי מחק [SPEAKER_03]: ואז מגיעים, היה לדים, הנכמדים האלה, ומלמדים אותנו, איך לקדל תתירהס, ואיך לחינת הפתעתה, ואיך לחינת העודו, ומהחילים אותנו, אנחנו נמחזקים ופרעים.

[SPEAKER_03]: איני מביא פקינקיות הבאור!

[SPEAKER_03]: איני איני איני חג את הרי, יפעמים.

[SPEAKER_03]: אבל חזר אני מקסיל, חזמוסים ושתיים פרקים, ממש להגיד תודק, על הסתלר קלוני על איזה, אנחנו ממתודה להקיבוש, אנחנו נמתודה על עד גנוסד, אנחנו ממתודה כל נכון, השני אומרת, [SPEAKER_03]: חוץ מכל הכגן עושה וזה אנשים זה בסד, זה מתי יום שבו תודה תזכור מריקיים, לא בדיוק אוהואים אחת השני הרבה.

[SPEAKER_03]: יפעמים פעמיים בשנת עשים חזרה הביתה, תנקס גיבינג וקריסומס, חוץ מזהם לא רואים את האורים שלם יותר מדי, הם גם עזבות הבית בגיד שפונה ישראל הכולד, אז כל הכול, זה רואה משפחתי וכולם מגיעים וחולי, רואים פותבו, לא חולים תרקי, הטרקי זה נראה למה זה מגיער.

[SPEAKER_02]: תודה שזה כאילו בה שתהולכה שעואר מה, בישראל וכאילו שעואר מה עודו זה הכי נכאות.

[SPEAKER_02]: נכאים שכאה ואתה קודם קודם קודם.

[SPEAKER_03]: נכאה ואתה שעואר מה עודו, אבל לא תקשיב קרוק על זה תרקי שלם.

[SPEAKER_03]: אתה גם זה לא סתם את תרקי, תרקי, תרקי, תרקי, תמוצים מנות כל הביף נוכו.

[SPEAKER_03]: נסתפים זה הכי את האם, זה כזה פירועי לכם, אם תיבור כזה, ואז אתה כזה מיליון שעות מבשל את התרקי וה...

[SPEAKER_03]: באמת, הטרקי יוצאה נק הזה, והזאת המדעה בקזבה וחותכת הטרקי, לחתיכות הנקיות, וישגרי ואימש לי ומחינהגרי ומדעים גם סטפים האבנות שלי וחקות כל השנה לתנקסכי, וימממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ� [SPEAKER_03]: לא, וזה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כמה כ [SPEAKER_03]: אבל הפרק שלנו הוא לא אל תנקס גרינג הוא על מה שבדרך כלל קורא ב-25 שישי כשעושים את התנקס גרינג ביום חמישי באמריקה וזה כמובן, הבלקפי די שבאצם הבלקפי די זה היום שבו מתחילים כל המףצעים לקראת קריס מס, אנחנו בעצם בדיוק יוצא תנקס גרינג תמיד זה ביום חמישי אחרון בנובן ביר זה יוצא בדיוק חודש לפרק לפני הקריס מס וביום שישי את המגיע לגן יונים את היום זה כמובן גם online [SPEAKER_03]: ועשיבה קורא שכון זה פלק פרידי, זה בגלל שבכשבו נעות, יש כזה קטע כזה שאתה במינוס, אתה רושא מציבה אדום, זה ביום שבו אתה עובר להיות פה פלוס כלומר שכלך נסות שחעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע [SPEAKER_03]: ומה שומרים על הרית אל באמריקא או למה כימונאות המריקאי זה שאתה כל השנה במינוס ואז מגיעה בלקפי ראי וכל המריקאים כמו שוגעים מגיעים לעשות קניות ואז בעצם אתם בפלוס את הסוף סוף מתחילרוויח יש באמת נתונים את הרפים המריקאי מוצאים יותר בחודש לפני קריס מס יותר מאשר מצאים כל השנה [SPEAKER_03]: ‫כלומר, תורתה מטנות והצריכה, ‫והתכניות, כמובן, תורתותו ביטי, ‫כמיד חברת צריכה פסיחית, ‫אבל באמת, החודש האחרון הזה, ‫לפני הקריסומס, זה באמת מטורף, ‫ראיתי מחקל את מול גם, ‫שהאמריקאים כמו אמריקאים השנה, ‫שברות כל הסיים, [SPEAKER_03]: בקניות ובלק פרידי רק מה תשאים אחוז מהקניות שלם בכל וכלומר אלא באמת את הקסף לזה מגעצים את הקרטיסה השראי שפי שכל מי חברות חדשות כאילו כזה פינטק כזה הייתק כזה שמחרוי הכל זה תמיד אותו סיפור כמו ששמהנו בעל פיים ושמונה שבאל משבר מריקאים פשוט מוצאים קסף של אין להם מעניינים כל הדבר זית פוצציוב וכרוב אבל כל הבלק פרידי הזה גרם לי להזגיד יאללה אנחנו צריכים לעשות פרק באמת [SPEAKER_03]: על התרבות הכי חשובה, ביסטור המריקאית, תרבות עצריכה, המריקאית, לצדוי.

[SPEAKER_06]: דוקטור, אריפוק, בליור חיימב לשרות, בלי בוסרט.

[SPEAKER_05]: פרוצים ג'ינגל חלומי, ולהרגיש מניבים לרגע, ולפה רדיקל זה המקום יש מלכם.

[SPEAKER_08]: זה בעדיים שלנו שלנו שלנו שלנו.

[SPEAKER_03]: בקיית השאלה תרבות צריכה גם, יש כזה רגעים שישראלים כזה פתום שגערים באמריקה ביקר ממה וזה מקום פקטה פזה אמריקה וחלבים שהנחיר עכשיו ישראלים חודפים שוק זה יש את ממור יודאי בוטדובוית יש כשזה יום הזיקרון לכל החילים שמטו בכל המחמות וכירו מה זה זה יום של סלילים ומור יודאי סר בואו לכן במור יודאי סר אז זה דבר אחד אבל הסיפור הכי פקטה שזה קרה כשאיתי באמריקה, אני שכח את זה [SPEAKER_03]: אז נכון, יש את בלקפי די ודיברנו על זה וכולי ויש כאילו מבצעים את הופויול בלקפי די.

[SPEAKER_03]: אז איזה פעם אחת שהעלו זו חו בדיוק כאילו מה היה מבצע, וזה כאילו בולמרט, וזה התלוויזיה כמעט בחינם, אוקיי?

[SPEAKER_03]: וזה, בשתי מסבלילה כאילו בלקפי די זה מתחיל, ואני שם מתחיל את עשף מחוץ לעולמרט ותחיל את עשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף לתעשף [SPEAKER_03]: ידי לתת לנשים ניכנס, וזה קירורה כמה טעים הראשונים מקבלים את הטלבי זכינם, ממש בזו על קירו, ופכים עומסים אותו למה ואת.

[SPEAKER_03]: עומסים אותו למה ואת, בין למה זה מת.

[SPEAKER_03]: כיצור הזה, תובוץ ריחה והמריקה זה גם דבר קצת אףל בבלק פרידי ובנת לפנים קצת שכאו.

[SPEAKER_03]: יש פה ירוני ההיסטורית מסוימת שרצות הברית היום בצדק נחשבת המדינה עם תובוץ ריחה, עם גזמת, עם מוקצנת, עם מופרעת.

[SPEAKER_02]: זה רק אני עושה אני כבר יודע מהו לכל יותר שירסיום של הפרק הזה.

[SPEAKER_03]: אבל אוקחה, איתחיל, המריקה, ואמרה, שמונה ישראל, שרוב אנשים הגיעו, [SPEAKER_03]: כחי שכמובן אורגות העני��נים והכל חזון המריקא היה משמעות של חופש ברצות הברית היה להיות איקר פשוט אדון לעצמחה ושתלות תלוי ואפ אחד.

[SPEAKER_03]: כלל השוק פצרחים שלך, וחל הדברים שסימן יותר מכל דבר אחר את עצמאות המריקה את הזאת והכמי הלעצמאות הזאת היה מה שנקרא באנגלית הום ספן שהום ספן היה בעצם בגדים שלא קניתה בחנות לא הלכתה ועית הצלחן אלא הייתה בבית בחווה [SPEAKER_03]: ובדרך כללת, תפקיד של אנשים, היה להם נול בעתי, ומהיום הכי נות מי, סמר או מכותנה, מכי נות את הבדים של המשפחה וקשה מריקאים היו לאוושים את החום ספנה זה, זה לא רק היה כי זה מה שהיה להם כי לא תמיד היה להם הספיקה, ספר הלכת לקנות זה שהוא חליפה בחנויות, אלא באמת זה היה עסמל לחופש ולהצמאות שאנחנו לא תלואים, [SPEAKER_03]: בשפקים, אנחנו לא תלואים בהפחד, אנחנו יכולים להיות סוג של מי שכאותר כי, לא לגמרי כמובן, אבל סוג של מי שכאותר כי, שיכול להצר גם את בגדים שלו.

[SPEAKER_03]: ואפילו כשהאמריקאים היונוסים, לראו פליפמים, במאה השמונה ישראל.

[SPEAKER_03]: והמריקאים רואה את האירופעים אלק פריבילגים, מדושנים, מפונקים, שמבזבזים את הקסף שלם על בגדים, זה גם סימאל בבחינתם, זה הריסטוקרטיה, זה החוסר שוויון, זה הפערים המטורפים באירופה, לא אצלנו בהמריקה, בהמריקה, אנחנו שווים, אנחנו שוויונים, אנחנו דמוקרטים, וכולנו, לא פשוט בגדים שאנחנו יצרנו.

[SPEAKER_03]: דווקא להבדיל את עצמם מהרופאים וערופאים כמובן היו צריכים למה זה אחר הזה מנה מונירה כאילו לבוש כמו סק תפוכה אדמה אבל המריקאים היו מאוד גאים בזה שפוגע מלמת אחר שחשוב להבין שכאשר מתחיל המאה פחת הסיטיץ פענגלה [SPEAKER_03]: תחסוף המאה השבונה הזאת, אחרת המאה השה ישראל, זה קורא כל מה הפכה של בגדים, אוקיי, מהפכת הטקסטיל, מהפכת הקותנה, מה יוצא מיזה מה מוצר שכך anglia איתה קופשת את העולם, וישכרנו את זה בפרק על עבדות, זה בגדים, ולכן כאשר מריקאים באו עם החום ספן שלם, אם המבגדים האלה, הם בעצם שולכים מסו, [SPEAKER_03]: תשאירו את המעפכת הסיאתית שלכם, לאירופה.

[SPEAKER_03]: אנחנו לא רוצים את אחר הזה פה.

[SPEAKER_03]: אנחנו לא רוצים את הפערים, אנחנו לא רוצים את המבעלים, אנחנו לא רוצים אנשים ילדים בנהשתם מסרשת צריכים לעבוד במייפה על ששש שעות ביום, אנחנו נשאר פה משפחות עצמאיות עם רכוש ועדמה ועצמאות וחופש ודמוקרטיה ושיביון, וכל הדבר הזה מגולם ותוך בעצם התפיסת הענתי צריכה שלם, התפיסה שלם שלו, החיים אותו ואם זה לא משתע אולך וכונה בכנות.

[SPEAKER_03]: החיים אותו ואם זה מה שאתה יוצר בתוך הביית.

[SPEAKER_05]: המציאות מבסת אותכן, בואו לשנות את עצה נובד רדיקה, במציאות הספרים, אירועים בפות קסטים שלה.

[SPEAKER_08]: זה בעדיים שלהם שלהם שלהם.

[SPEAKER_03]: ולכן באמת יש אירוני המדימה שהיום שאנחנו מסתכלים על חברה המריקאית, אנחנו רואים כמה יפה ליות חברה צריכנית על סטרואידים כזה מהווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו [SPEAKER_03]: לקנות פחנויות.

[SPEAKER_03]: זה ממש לא החוויץ ריחה שאתם מדמיניים, אוקיי?

[SPEAKER_03]: נגיד את העיקר פשוט ואתה צריך לקנות אולי איזה פמות או סבון אולי אפירות את צריך לקנות תפוכה דמה כי הלאה כל את המגדל בבית את את צריך גם לקנות ורים להלים וחולי אז כשאתה הולך להכנת שיסטור ככה קרול הזה כזה חנות שיש בה הכל זה לגמולו מה שיש לנו היום [SPEAKER_03]: קורם כול, תנכנס לחנות, תנורוי כמעט את כל המוצרים, אין כמעט שום דבר שאתה רואה, הכול במחסן מהחורה, ואתה פשוט בה, להפקיד לקלר כמה אחרויה דלפק, תותן לא רשיםה, תראו תליע סורכילות, תפוכה דמה, תליע סורכילוך, תליע ככה וככה, צעמר, תליע ככה, ואז הוא פשוט הולך החורה למחסן, [SPEAKER_03]: מביחה את הדברים, כל הרעיון הזה של חופש ופחירה זה לא משכם פה, גם כל הסחורות האלה, הם מה שאנחנו כאילו הם כמורדיז בשלב הזה, הם ממש מותגים כמו שאנחנו מכירים היום.

[SPEAKER_03]: יש, תראו, אתה רוצה את הפוחד המאה את הראשם לא תפוחד המאה ולך מהחום מביחה את הפוחד המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה את המאה [SPEAKER_03]: ‫אז זה תפוכה את המעזה, ואיזה תפוכים ואיזה ומיזה יגיע.

[SPEAKER_03]: ‫אפליותר מזה היום ואת תכנדו בלאז זה כשנגיע לסופר ‫באפריק הזה, אז היום כמובן ‫המיק מותגים זה כזה נותלנו תחושה, ‫שנחדו מרחפוכרים וחולי.

[SPEAKER_03]: ‫אבל אז מי שכבר חילית, איזה תפוכה את המעתקה בלאז זה לא תה.

[SPEAKER_03]: זה האו מהחועד על פעק שהוא כאילו כמו נעים ואו מחליט תודה עם מיליזה גות הדיל עם איזה ספק הוא עובד ואיזה לא וכך אז האו איזה הוא בעצ מחליט מכיבלתה ומה לא עבלו היה פה קשום תחושה של פחירה או אינדוידו עליזם ועוצא פשוט היה כזה תודה כך תרשימה תביל להתעסחורות שלי כל השחורות בו חטודוור ויהיה לך בעיתה זה לא איזה משהו שנחשב כהפי במיוחד זה לא איזה משהו שכך כמה שושם משחרר [SPEAKER_03]: לא חלק משמעותי מהתובות המריקאית.

[SPEAKER_03]: אפשר אפילו הגיד שהם אריקאים בתקופה הזאת חלקם יש פעם ככה משמעות כותסטנטים, משהו כזה מאוד סקפנים, משהו כזה מאוד כזה להסתפק במועת ולא להיות תודה יותר מדי שיפוני, ולא שופוני יכולים את זה?

[SPEAKER_02]: שופוני שופוני, שופוני.

[SPEAKER_02]: שופוני, אין לי להתראות האישופוני.

[SPEAKER_02]: לקשיפוני זה טוב, זה כמו שיפוני.

[SPEAKER_02]: אתה פסען בסדר שיפוני.

[SPEAKER_02]: אנחנו נקים להקעק הזאת.

[SPEAKER_02]: הרפואינו שמעוטופיה, לא, תשמע, מצד שני מה קורה שם במחסם, איך החומרים.

[SPEAKER_03]: אם עומבי להתפוח על מספיקה סיסי, אולי חווהס, נברור, לא, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, ב [SPEAKER_03]: לא יודע, מבטה את עצמחה ואת העני בפנים ואת ירודור הולכים חולצה מסוים את שקרה גזמון הליסה שעושה דאפינג הזה כאילו, הוא הלאה, הלכת יכולת לבטה את עצמחה בלבו שלך בתורים האלה זה באמת משהו שאנשים עוד אוהבים ואני לא חושב שצריך חליל על איזה לזה לזהל בזה [SPEAKER_05]: גם אתם על בשים בורים כל היו המולה האפון, בואו תחקים ובזראת הספרים שבדרדיקה.

[SPEAKER_05]: הנה נקורא את דרשה, וכבר מחקימה.

[SPEAKER_08]: זה בעדיים שלנו שלנו שלנו שלנו.

[SPEAKER_03]: ועז, זה חד השינויים על השונים שמתחיליקות.

[SPEAKER_03]: בסוף המאעת שהייסוסעת חלה של תרבות הצייחה.

[SPEAKER_03]: זה המזון של המעת שיישראל מה שנקרא כתלוג סיר, זה סיר סקדולוג.

[SPEAKER_03]: שזה עדיין רוב המריקאים במקרים פשוטים חיים ככה בעחבות, אבל עכשיו פעם בחודש ופעם בכמה חודשים מגיע למקתלוג הזה, וזה כאילו חלום זה רואה.

[SPEAKER_03]: זה כתלוג עבק הזה שמין וישם תפותח את זה ואתה רואה שאתה חוליק נות.

[SPEAKER_03]: הכל, תחולי כנות תחתונים ותחולי כנות נשק ותחולי כנות מסמירים ותחולי כנות תחשיטים ותחולי כנות חזייות כי הוא באמת הכל, גרול הזה הויש בוק, כזה ספרה משלות שלך אבל אתה אין זה לא ממש מרגיש כמו תרבות סריחה של היום עם הייתה פותך [SPEAKER_03]: את הקטלוג סירס, שישוף המאהעצשore, אז אין ממש מוטגים, יש תראים מאוד מלוליים של כזה מה זה כל מוצר, הם לא משמעnessים עם כל אחרי, זה שהוא חלום, ושאת אומרים שהזה המוצר, ככה זה נראה, זה אורך כזה גובה כזה מסמר כזה, עשוי מיק הזה, וחולי וחולי, ויש מיליונים כאלה בטועמודים ותפשוט מדפדף בתפים אליה, ומה שהיא אפשר להדבר על זה לקרוא, שיש להם תרקבת, ויש להם תרקבת, ויש להם תרקבת, ויש להם תרקבת, ויש להם תרקבת, [SPEAKER_03]: גדול מאוד במהעת שייש רבי, בגלל שהדואר הוא עמין בגלל שהרקבות עובדותו, אז את היכול פשוט לשלוח שק בדואר אפילו מזמן ולקבל בחזרה עוד כמה חודשים את המוצר שזמן תמיסירס, סיר זו פחים להיות החדע תהגידים הגדולים ביותר ואחשובים ביותר בערצות הברית, אמרקל שלהם הוא בעשיקה גו, אני מניח שחלקככם זוהים את השם סיר זו אחרי זה סיר זו פחוליות דיפרט מנסטור כזה חנות ככל בוקמוע משביר כזה, [SPEAKER_03]: לא כל כך מצליחים שהם אבל סיר זמת פרינת המריקאים ככה בעבר זה קודם כול הקטלוג הזה.

[SPEAKER_03]: ובעצם אם הקטלוג הזה אנחנו נכנסים לתוך המאה הישראלים וככל שאנחנו נכנסים יותר ויותר לסוף המאה הישראל ותחילת המאה הישראלים.

[SPEAKER_03]: קפיטליזם התעשיתי את העגידי המריקאי הוא קצת בבעיה כמה שקרה זה שחשב אנחנו בסוף המאה תשאי ישראל ומציאות כל המכונות אליה ויש באמת יכולות מיכון פסיחיות אם נניח מפל סיגריות במחרות היה פעם חברה של אנשים שמשלמים למשבת בזה חדר מופש ולגל גל סיגריות אז בסוף המאה תשאי יש כבר תעגיד ענק שישקי הקסת במכונות בתורפות [SPEAKER_03]: מה אלף, לא יודע כמה סיגרות ביום, כלומר, כמות, היצור, כמה תפיריון, כמות התפוקה של התעשיה מריקאית והם מיכונה מריקאי הוא עדיר וזה יוצר שינויים עוד דרמתי ביסטוריה של הקפיטליזם.

[SPEAKER_03]: ‫היא עד הרגע הזה, אפשר להגיד שעצבר ‫בכבוק בוקעי קריא, ‫הקפיטליזם היה שפשוט לא ימצרים הספיק, ‫ולמר שאי, ‫את הכל הזמן מנסליה הצרעוד, ‫לנצל עוד עובדים, ‫לעוצים הם עוד זה היה, ‫לעוצים הם עוד כוח עבודה, ‫תחשב בעצם בדיוק היפך שב, ‫את המוצאת עצמחה, ‫עם כמויות סיגריות, ‫וכמויות גדין, וחיתולים, ‫וכל, ובסע, וכולי, הכל ניח, ‫כפשוט כשפה, ‫זה תתחה של תמות השפ [SPEAKER_03]: וצריכים קורות כל אחר הזה.

[SPEAKER_03]: כי זה לא מספיק להיצר את הכול, יש חמיכונה, יצר את היופי.

[SPEAKER_03]: שפצר צריכים קורות זה.

[SPEAKER_03]: אז פתאורון אחד, שרצות הברית, וסוף המאהת שייסו פחילת המאה היסרים יהיה בכלל האימפר יליזם.

[SPEAKER_03]: אוקיי, זה השלב שאמריקאים לתחלים לבדוש מדינות אחרות, כדי למקור למתע סיגה היות שלם ואת הכול השלם ואתה בגדים שלם.

[SPEAKER_03]: אבל פתאון השני ובעצם תרבות הצויכה.

[SPEAKER_03]: כלומר, המריקאים, הקפיטליזון המריקאי את האגדיאנה כמריקאים מבינים.

[SPEAKER_03]: שבניגוד להם השקלכרינים הומרים לנו היום, שכירו, תרבות צויכה זה פשוט עונה לצרכים שגיש לנו, ותודה יש לי את זה דחף פנימי שנולדיתו הוא עמוק בביתן שלי והוא שלי ואני פשוט רוצה לספק את הצרכים האלה לא.

[SPEAKER_03]: מה ש...

[SPEAKER_03]: תעשייה המריקאי מבינה בסוף המאהת שיישראל זה כמו שמענדסים מכונה ככה צריך גם להנדס את הרצונות וחלומות והצרחים של אנשים ואתם לא יכולים מסתפק במועת ואתה לא יכול להגיד למה אולי על לתיצריכו כל כך לא שבתת צריך לגרום להם כל הזמן לחשוב לא יודעת המףילו [SPEAKER_03]: שאתם צריכים את הדבר הזה, לא ידעתם בכלל שאתם רוצים את המוצר הזה, אבל איך שאתם רוצים אותו, אתם בחייבים אותו.

[SPEAKER_03]: ואיך שאתם בחייבים אותו, אם לא היה לכם אותו, אז אתם לא ייתוי חופשיים, והאתם לא ייתוי הוא מסופקים, והבחרות לא יצוי אתכם, והגברים לא יוצו ליטחתנים אתכם, או היצחקו עלכם בכולי כלומר, זה הרגע.

[SPEAKER_03]: ‫תחילת המאהסר עם זה הרגע, ‫שבאמת אנחנו נחסים לתרבות הציחה המותרנית ‫והסיבה היא פשוט תהגידי ענק מבינים ‫שם חייבים כמו שהם מתכננים ‫ומנסים לנדס את המכונות האלה ‫והייצור ככה הם גם צריכים לנדס ‫אתה תודעה שלנו לפחות לנדס את ‫כמי השלנו למוצרי סריחה.

[SPEAKER_05]: כסה, חמבית של כשעודי פסטרים שנפחה בבקפידה וישלה רבודות של ביצר מקומים, חנות רדיקה, החנות, החינך עונה בעיה.

[SPEAKER_02]: זה בעדיים שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו שלנו [SPEAKER_02]: תמיד שם דברים על כאילו, לא יודע, מגברים שהצרוב הסבנטי, זוגיטרות שבנובה עודת יעדו כאילו, יש עדיין זה כמייבא, ארגל, כל העתקופה שם דברים עליה שעקול קרה, שעשו מוצרים בין זונה, שקול ראית ראית.

[SPEAKER_02]: ‫על מזנון.

[SPEAKER_02]: ‫אז אני שמרחשו מה השנה.

[SPEAKER_03]: ‫אז מה שאתה מדבר לב זה מה שנקרא, ‫פלנט, הפסולסין ספנגלית.

[SPEAKER_03]: ‫שזה הרעיון היום, ‫שבכוונא מהנדסים מוצרים ומתחנינים אותם, ‫כדי שמתקל קלכלויה חסית מהר, ‫כדי שתיצוח לקנות עוד ועוד.

[SPEAKER_03]: ‫בולי דוגמה, המפורסמת ביותר של הדוגמה, ‫זאת זה ממש, [SPEAKER_03]: ‫אפל, איך ניסו משהו לאפונים ‫הישנים שלם בסוף תבעות המלדבר הזה.

[SPEAKER_03]: ‫אפל, לא יודע, איפון שיש שבשמוני, ‫היה קטק הזה, שקשייצא האפון חדש, ‫אז המסור הזה משהו לאפונה ישן, ‫אז זה משהו בתוך כאילו מערכת ‫הפלה של הפשוט גרם לליות הרבה יותר איתי.

[SPEAKER_03]: ‫שזה דוגמא הכלסי.

[SPEAKER_03]: ‫ואתת עצודק לגמרי שיש כמיכה ‫לכזה פעם, שדברים היו פחות זוליים, ‫ום לא יום מצום, ‫היווצרים בסים, ו...

[SPEAKER_03]: אין ספק שכל הזמן משך לילים את הדרכים שבהם אפשרו לגרום לאנשים כל הזמן לקנות עוד ועוד ועוד כאר היה קפיטליזם בו נועל צמיכה ואת הכל הזמן תלוך חול שמשהו בעצם איסטפק בקיסי הרבה עם שנים אם אם כאן הכיסי וזה הכיסי הזה מחזיק האורים שנה זה לא דבר טוב זה אתה אומרת שייש אבל זה לא דבר טוב במהיסרים אבל [SPEAKER_03]: עבר אני רק אגיד, הדברים על הזה יותר כך מחצית השנייה של המאהסים פרות לוקח זמן, עד שהמאצבים את הסייתים והמפעלים ומבינים שהדיפלם לי יצאו מוצר אחות טוב של מתקלכל כדי שאנשים יקנושב ושוב אבל זה מטת תופעה מהניניינת אבל כשאם אנחנו חוזרים לתחילת המאהסים [SPEAKER_03]: אז הדבר אישון שקירו בולט לי זה השינוי שתורא בפרסומות שפקמו שסקרתי בקתלוק של סיוס ואימא את תקורא פרסומת למה שוב המאה תשאי סנגית ביתון זה כזה תמימזה אשקרה מתארים את המוצר אשקרויים זה המוצר זה משהו עושה וחולה איזה שימושי כך וככה [SPEAKER_03]: ובעצם בתחילת המאסורים כאשר אתה אגידים על המבינים שמתחני יצר תבוץ ריחה אז בעצם כמה העולם של הפירסום שאנחנו מכירים היום אז כמה לסין עבני הוא שזה הרחוב בנויוק שעד היום הרבה מהחברות פירסום הכי חשובות היו שווים פעת פשוט רואה בעיקר בשנות היסורים זה נכשהפשוט היסורים בכלל אז הנכשהפה עשור של תבוץ עצריכה מתחילה באמת פרצות הברית לפני זה לא ממש תבוץ ריחה ואימן מסתכל לגידלה פירסומות בשנות היסורים [SPEAKER_03]: אז אני נראו אין שוב השוב שנגיד סתם דוב היחים דוגמנים, מה שמי סתקר אלה פרסומות אל האחשב בהם או חשב שלי כדי לתת לי המחשעה, אז אני הוא מסתקר אל פרסומת לרד רק קולה, אוקיי זה קולה כזה כמו בקבוקולה.

[SPEAKER_03]: מי אתה רואה בהתמונה בקבסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברסומת, רואה בברס [SPEAKER_03]: ומה בעצם הפירסום עצות זאת?

[SPEAKER_03]: מה עם עושים?

[SPEAKER_03]: הם לא באמת מוכרים את המוצא?

[SPEAKER_03]: הוא לא מסבירים חמה יש פקול הזה, מה עם הרכיבים שלו, איזה עושה לך על כך אז לא, הם מוכרים לך חלום.

[SPEAKER_03]: וכי וזה השינוי הגדול, כבר לא מוכרים מוצא, מוכרים חלום.

[SPEAKER_03]: והחלום הוא שהיא מתמתשתו את הכל השלבי ברוץ, הוא להיגם יום אחד, אתם תיו סלבים.

[SPEAKER_03]: פה זה גם מתחיל את עבות הסלבי, הוא להיגם אתם תיו כוכבי ביספול.

[SPEAKER_03]: אולי גם אתם תיוקו חווים והם לא לפחות לרגע אתם תרגישו איך זה מרגיש להיות בי פעות כי הוא שאתה פידיוק אותה כלה כמו שאתם שוטים ושו ושו ושו ושתמשתכל על הפרצומות ושתות הישראל אתה רואה דוגמאות כאלה של פרצומות [SPEAKER_03]: ‫טודיה, לא יכול, זה עשה אותך כוכב ספורט, ‫עשה אותך חזק, פתאום אנחנו מתחילים לראות ‫פיורסומות שבעצם המטרה היא לא למקורט ‫המוצר אלה לגרום לחשוב שאימה מוצר הזה, ‫אני אסיג העברה, כלומר, זה המטחיליות חלק מאוד משמעותי.

[SPEAKER_03]: ובא את שמעד היום אני מרגיש שאולה מפרסום של היום, איפה היום זה מדהים כאילו היום כאילו יש פרסומות לסובב אולי פעמים שאתה כאילו רואה את הפרסומת ולך שום פקים וסג מה מוצר כאילו לא תוכים בכלל להגיח מה מוצר כאילו מעניין אותם, אני אמרה קודצים שאת התחבר על הויים, אני אמרה קודצים מולי תתראה כאילו את השם של המותר כמובן זה יופיע כתחב שזה יקנס למוח שלך ולזיקרון שלך וזה יחראת שם אבל מה את, את פשוט לא יודע אני זוכר היה פרסומת לרק [SPEAKER_03]: ההשכמה שדיברר במשפר של הפיים ושמוני, בסוף שמת למקום שאתה יכול לציג משקנטה.

[SPEAKER_03]: אבל בכלל זה לא מופיע, כאילו הפרסומת, סל כזה תעודם משפחה וילדה, שנות העולך, הבשם מלמטו לי סוב הופניים, את זה משהו כזה חי כזה פיל גוד וחולי, תלאו רואה בכלל את השם שנמוצר, בפרסומת.

[SPEAKER_03]: עוד הבא, שמתחילי קולכות בשנות האסרים, אם תעבות עצריכה, נשנחת אוכח מתחילים לראות כמה שהתעבות עצריכה, משנה את יחסיה מגדר, דרצות הברית.

[SPEAKER_03]: ופה אני וכם דוגמא הכלסית, את שנות האסרים, לא היה מקובל לנשים, להשן בציבור, אוקיי?

[SPEAKER_03]: ומאת שייש לנו בעצם את הבורגנות שמפרידה, וצורה קיצונית בין הספרה הפרטית הספרה של הבית, [SPEAKER_03]: שזה השעה, זה הספירה שנשים, לא נראה שאני שנשים מבינים לפעמים שנמדברית, אבל צעות כמה שנשים במה עת שיש למה עמדה בינוי.

[SPEAKER_03]: הם לא יוצא מה בית לבד, כלומר, כשמיוצא מה בית, היו צריכים לבואי של גבר, כי מה פתאות יוצאת מה בית לבד, כי הוא עד כדי כך הם היו מסוגרים ככה מבחינה עידיולוגית, אבל גם פיזית בתוך המרחב הפקותי המרחב הביתי, ולא מעצות כמובן המרחב הציבורי, והפוליטיקה, והעבודה, וכל זה זה היה המר [SPEAKER_03]: אבל כשנחנו מגיעים למה עשרים שלך מימטה בוטצייחה פתאום תגידי הנה כאלה אומרים לצמרגה אני מפספס פה חצי מכל האחלוסייה בוטטוברי וכלקספן הרעך לי לא מעניין תודה שאלות של מחח אירחיה ופתחליות וזה אני רק רוצה למקסם רפחים והלא יכול להפסית חמישים אחוז מהציבו ולכן אחד הדברים המעניינים שקורה למשלציה חברות הסיגריות מתחילות להוציא פירסומות [SPEAKER_03]: אם נשים שקורם קורלים לפושות משהו אחר לגבות פיתום, תודה יום זה יראה לנו אולי סתם, זה כזה רגיל, אורים תקטפיים שלא אישה, אורים את ההכרסול להים של האוא, ומה יוסה לי פעמים בתמונות, אה, אם מה השנת סיגריה, פפחסום את, שתפינו, לא עשור האלה נשים לא היה מקובל לנשים להשנת סיגריה, ברחוב, פפחיתום זה רופיע בפחסום את, ואני מביט את דוגמה הזאת, כי זה בדיוק מסוגת רורים שמחאלנו, איך תרבות הצחיכה, [SPEAKER_03]: שינת יחסי המקדר בערצות או פריפקטחף נדבר על חניות כל בו ונראה את זה אבל כשאנחנו מסתכלים השנות עשרים ואיסטוריוני מראים שזה כאילו איזה שהוא עשור של באמת צריך להגיד פה אפילו אלמנט של שכרור שנשים שם ככה יוצאות מהכלה זה של הבית והבא פעמים היציה הזאת מהכלה של הבית מה שם מאפשר להם לעשות את זה זה השופים [SPEAKER_03]: כי השופים זה דבר שכולם עכשיו צריכים לעשות קיועלה, קפיטליזם ואתה אגידים וחברות, צריכים קו וחולה את זה קיילונייה המקובל, קיועלה גם נשים צריכות לקנות, אבל זה בשביל הרבה מאוד נשים במיוחד במעמד הבינוני, זה בעצם הפעם ראשונה שהם ככה יוצאת בצורה חופשית יותר מהפית, משהו חרות מהגברים מסתובבות לבד, [SPEAKER_03]: כמובן שצריך להגיד שיש גם עפל לסיפור זה שתשיכור אנשים כי בדיוק באותם שני, אני גם מתחיל לראות וחשב למשל אני מסתכל פרסומת למעיימי, לקנות נדלן במעיימי בשנות היסרים ומי שלא יודע, בשנות היסרים בפלור ידי אדגועת הנדלן אחיגדולה אז בייסטוריה, כלומר בטורף אנשים ככנו, [SPEAKER_03]: במחרים הזויים שטחים לאד מיימי שחשבו שכאילו אותו די אז הולך להיות איזשהו עיר מתורפת של ולות וחופשות וחולי ובסוף הם גילו שם כנועה זה ביצה מגילה שהשעורקת תושים ואלו ישם כלום אבל בפרסום אותו זאת לקנות את הנדלן בן מיימי מעני רואה אני רואה אישה בחורה בבגידיה [SPEAKER_03]: כלומר, פה אנחנו רואים את הצד, קצת יותר אףפל של תרבות הצליחה.

[SPEAKER_03]: זאת שמיצר אחד באמת אני מאמין שיש בדבר זה, איזשהו שכרו של משים שמפשרם, להצת מהכך הבורגנות, הפוטסטנטית, הקלוסטרופו בית והמחניקה הזאת של המאהת שיש, אבל מצד שני, אנחנו מקבים גם את החיפצון של הגוף של האישה.

[SPEAKER_03]: כולנו יודעים סק סלס, אין מה לעשות ולכן אנחנו גם רואים דינמיקות כאלה מתפתחות בשנים האלה כלומר השימוש של גוף הישה למקור לדלן למקור וחוניות למקור דברים אחרים [SPEAKER_03]: איזה שאנחנו?

[SPEAKER_03]: זה לפני השפה לקלכלי הגדול ששנות השלושים הזכילו אנשים דורה פתימים לגבי הטיד המכוניות רק התחילו סקרתי את זה בפרק של הפרוברים, זה חלק מאוד גדול מתעובות עצריכה יש את הרדיו מוקי הסיבה שיש תרבות סלבים פתאום, זה בגשיש את הרדיו יש עכשיו כזה זה לא שכל אחד קורא את הייתון השכון התי שלו, כל אחד על החלר צעה עכשיו יש כאילו רדיו שכולם יכולים לקבל אותה פיוקסומת ומי שלא יודע שערדיו מתחיל אז [SPEAKER_03]: וזה בדיוק כמו האינטרנט היום, אפצפי ירד הפרדק, כמו שאומרים על פספוק.

[SPEAKER_03]: כלומר, ארדיו השדורי רדיו תכניות רדיו היו בחינם, למה מייו בחינם.

[SPEAKER_03]: כי כל פרק היה לו ספונצר.

[SPEAKER_03]: אז הייתה מקשיב לתכנית רדיו כמו אימס אינס אין אין די, או משהו כזה, שנה התכנית הכי נשמעת, בשנות הישראלים בארצות הברית, ואז היה לך את הספונצר שסיפרחה, על המתחייהב לצחסך תשיניים שחיים המשחת שיניים הזו, [SPEAKER_03]: לא ידעתי בכלל שיש בעיה כזאת, שיש יכול להיות שאתה יוצא מה הבית עם ריח רם הפעה.

[SPEAKER_03]: אבל עכשיו מספירה על באה, תראו את זה מה הבית לי לצחשי השב הפעמים השיניים או אבא פעמים תבוט עצריך הפונל האינסקרידי שלנו, לחוסר ביטחון שלנו וככה הוא מוכר אותו האינקלון.

[SPEAKER_05]: זה לא ביחח אותו האינקלון, זה לא ביחח אותו האינקלון, זה לא ביחח אותו האינקלון, אני רוצה פשוט עכשיו יפחיד אותי ולכיצוטי וכמובן גם כלים קולם יש את זה אז גם, אני חייב את זה ובלבבבבבבבבבב [SPEAKER_03]: בשנות עשרים יש עוד סיפור גדול שקורה אשקרתי צקרר, וזה לאן אנשים אליה יוצאת, לאןם יוצאת שם יוצאת מה בית, וזה לפני כן יונים יוצאת, זה לא אמצע המריקאי צריך להגיד זה את חילבי רופה, אבל המריקאים כמו כל דבר החובה, so it's a p-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1- [SPEAKER_03]: שכל בואו אני מרגיש את זה עושה אבל, לשם הזה ביברית בנגריטית סתו דפרטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט [SPEAKER_03]: חנות אחת ענקית וזה כמובן גם את זה ששש שאבקומות ואתה נכנסו פשוט אתה הולך להיבוד פפנים והמטי שעיום המקומות הנפחות מרחשימים, ממש אם היו בשנות הישראל משנות הישראל זה היה פשוט בתורף כי קונו כל צריך להסקור שלפני זה הסקרתי כסתך נראו הקנטריסטור וכנראו את פעם זה המקומות כסת הלווים וחולי ופה את הנכנס למקומות [SPEAKER_03]: וקודם כל זה בדיוק תקופה שבה הטכנולוגיות של הצבע, הטכנולוגיות של הסוכחית, הטכנולוגיות של החשמל שלא אור, כל הדברים אלית פתחום הספיק שחשב אני נכנס לסובד מקדש כזה של צריכה והתחושה עם התורפת ויש את המנקן זה חומים הבובות האלה עם השלופשות את הבגדים ופתוחה חוניות כל בו של מייסי איזה היה ובוון המקר זו ובלומינגדל ופילין שלך לכלק מה שמות אלה, [SPEAKER_03]: אולי אתם לא מכירים כי הם כבר נזגרו עבל זה, אה!

[SPEAKER_03]: חניות של תחילת המאהסרים בארצות הברית בפלימהיה הרבה פעמים לא רק בגדים ולא רק תחשיטים ולא רק לקנות בסמים היה הרבה פעמים מקום להסתפר והיה גם חיות והיה בתקפה מטורף והיה מקום לעקלומה הם רצו שאתה תיקנס למקום הזה ושאתה לא תצה לעולם ואחלת דברים גם הראשונים שפעם אנשים היו נכנסים למקום כזה ולמחנות לקנות והשומו והמרגישו אני צריך לקנות ולצת ופעומד לא לא [SPEAKER_03]: תלוק, קוני, אותי סטובף קצת.

[SPEAKER_03]: ואת יודע, כשע קריס מסע שמתחילים כל התקישותים של הקריס מס ומיוסים כזה זה התקופה שמתחיל ממש הפשן.

[SPEAKER_03]: אוקיי, תודה, יש עונה ומחריטים שבעונה הזו, עצב השלהונה יש סגול ופתום כל הבגדים בסגול ומתע לא חוק כוני חולצה סקולה, אז תקילו לא באין ואתם לא מגנים, כדי לא ושסגול, תלו ושאתה בגנים של העונה קודם את אותה, תודה, תמי יושן וחולב.

[SPEAKER_03]: ולא רק שהיה בגדימה יוסקולים, הם היו מצליחים משתמש בטכנולוגיה עצב המיוצובים הכל בסקסגול, בדים בסגול ועצים בסגול ופתום זה היה כום כסום כזה.

[SPEAKER_03]: ולפני שבכלל נכנסת להכנות, הם שעבוות חפנימה, בדרך שבו הם שעבוות חפנימה, היה דרך משהו היהום של הכנוקרים חווקא ברומה אליו, אבל הוא אחד מהתכנולוגיה תאחחי חשבות של המעשרים, וזה חלון הרעבר, כי הרעינו זה שאני אולי חיבר חוף, [SPEAKER_03]: ‫מנדים מהיון בזנס, ‫ולקלה עבודה, כדיין, ‫על לא יכול לברוח, ממוחויה חלומות כמו.

[SPEAKER_03]: ‫על לא יכול לברוח ‫בתאו בוטצויכה, ‫כי אני מסתכל סמולה ומני רואה, ‫בתיוח איך איץבו את הסאמלה חדשה שלא ‫או נה, אם הטעורה והבוגבות, ‫ופסה מוצא כל כך יפה, ‫מניקזם, תודה אני מספיק, ‫אלא יכול לקמות את זה עדיין, ‫אבל אני כזה סמת היהד על הסכוכית, ‫ואני נושב, אני מניק את זה מסתכל, ‫אמר, אור.

[SPEAKER_03]: ‫צא כל כך קר [SPEAKER_05]: מתעשונור מעני, ספר ששנת חייכם, עכשיו, רוצה להתרדיקה, תרדיקה.

[SPEAKER_08]: תודה, נן, שלן, שלן.

[SPEAKER_03]: ועד דמות, בשנת הישראלים, בערצות הברית, אפילו תקסת לפני זו התחיל, וכל הזו, פרק אל בעום.

[SPEAKER_03]: פרק אל בעום הוא הממציא הגדול של חלון הרבה, בערצות הברית, הוא כאילו היה מעצב הגדול של חיונות הרבה, היינו מגזין שהיא רוצה כל חודש, הוא המזביר, לא בעלי החניות בדיוק, איך הם צריכים לסדר את החלון רבה.

[SPEAKER_03]: ומשל, אחד הדברים שפעם היושים בחלון הרבה, היו זורכים שם הכל, [SPEAKER_03]: הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם, הלם [SPEAKER_03]: אני לא יודעים השם פרנק אל בעום אומר לשומפ שלנו משהו, אבל פרנק אל בעום לא רק עשה חלונות רעבה, פרנק אל בעום גם היה סופר אמריקאי ואוקתב ספר קטן קצת ידוע שנקרא הקוסמני ארץ עוץ.

[SPEAKER_03]: ואני מסתכל על הקוסמי ירצות שפו נחב לתת שעותעות לחד הספרים העובבים עליי על ההיסטוריה של כל בו עם ברצות הברית ספר של William Leach Land of Desire שבאמת אם אתם אינטמינינים ביסטוריה לתבות הצליחה זה פשוט ספר מדהים הוא עושה את הכי בורסה אני רוצה לתת שעותעות להיש הפך [SPEAKER_03]: ‫אח לדמות.

[SPEAKER_03]: ‫אמה.

[SPEAKER_03]: ‫אז אישך פחום לתח לדמות.

[SPEAKER_03]: ‫כל המח לדמות.

[SPEAKER_03]: ‫אבל כתמיסטק חושב על זה רעי רגע, ‫אבל תומר, ‫הוא מה קשר בנעושה, ‫שהוא קושמי ארץ עוץ, ‫והוא זה שהוא עם ציית חלון הרעבר, ‫הוא מה מה קשר בנתבים אליה?

[SPEAKER_03]: ‫אבל בעצם זה מדהים לראות, ‫שמי שזוכר.

[SPEAKER_03]: ‫אם קראתם רואית מסר את ‫מזרק עוסמי הרצעות סבעצם.

[SPEAKER_03]: ‫אתם זוכרים בסוף מהו, ‫הוא בננה מהחוי הפרגות, ‫הוא בננה מהחוי הפבילון, ‫הוא מוכר לחחלום, בטורף, ‫שהוא נק, והוא קוסם, והוא מדהים, ‫והוא גדול, והוא נק, וחולי, ‫וארים מה זה עולם של עוץ, ‫הכל כזה מחוסי בזרחיו, ‫והמרל זוונות סצפי חולי.

[SPEAKER_03]: ‫אבל מהו בעצם הקוסמי הרצעות, ‫מה?

[SPEAKER_03]: ‫אנחנו מגלים בסוף, [SPEAKER_03]: שהוא בעצם שרלתן, שהוא שקרה, אני שמחרויה פרגות הזה, זה כל היה בקיילו וביני, וגם בעניי הואו ימלית שכתב את הספר, אני פלאז יש אסקרתי קודם ומר שפעצם פנק העובעון בספר הקוסמי הרצוץ, הוא הקוסמי הרצוב, תפצים מספר לכם.

[SPEAKER_03]: שמחרי כל התרבות הצחה המדימה הזאת וחלומות האלה והעורות הנוצצים ועקול ומד קפטליסט קטן חנון כזה לא מרשים בכלל שפשוט ידע לצור את החזון הזה הוא גם מוכל חלומות [SPEAKER_03]: כמה קצת מוכלך השקרים הוא קצת שרלתן וקצת להגרח את האמת השון החדע שזה קניתה הוא הבצים לעזות שקנית זה לא באמת קנראה שאני את כל החיים שלך זה קנראה לא באמת איבטור את כל הבאיות שלך ואני סיום שלך לא יותר טובים קנראה אם תקנית על האנגרי הזה וחולי וחולי אבל בשפיזה הם שם זה המוכויה חלומות שלנו וזה הקוסם מראץ עוץ [SPEAKER_05]: כפרדיקל, תאים נאים חכם, בול חברתי רוח מושלמנט.

[SPEAKER_02]: טוב, בלתי נמנל דבר על הסדראו ועל האםד מן, אז כאן פרקים קודמין, אבל נראה להיזה זמן טוב לצלול.

[SPEAKER_02]: ‫שמע, רקוני הטובון, ‫אקולפי, נאנשים, דרים כאים, ‫זה כאילו קצת נראה ‫גיוב החלומות למכור, ‫כאילו למרות שהוא דיקוני, ‫ואז עכשיו חושב שאתה תוכניתו.

[SPEAKER_02]: ‫אבל זה תמיד עושה חסי.

[SPEAKER_02]: ‫כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫כן, כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן, כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_03]: ‫-כן, כן.

[SPEAKER_02]: ‫-כן [SPEAKER_03]: אולה אני עבוד המשחת פרסום כאילו אני יכול להבין אותך לגמרי לא בואו מי לא רוצה להיות דנד ראיפר אז פה אנחנו בעצם נכנסים לשנות השישים וסקרנו את זה בפרקים אחרים על הפרוברים אני דלג על זה פה על הקינסייניזם בעצם השפה לקלכלי הגדול [SPEAKER_03]: עולם הפירסום עכשיו הופך להיות חלק מהמנוע של הקפטליזם המריקאי כל המחשבה הזאת של כדי נועה עוד שפן אנחנו חייבים שהמריקאי מקנו את כל המוצרים האלה שאתה אגידי ענק מוכוים ומה שקורה מאוד מעניין בתרבות הפירסום זה שבאתחלה חבות הפירסום נגיד אחד אנשים הראשונים שההבה עולם הפירסום בשנות הישראלים ושנות שלושים היה جן הוא עצין שהוא היה אבא של הביאבירל איזם [SPEAKER_03]: שזה בעצם התורה ההתנהגותית שאומר פחות יותר ומתרית כזה בלעבירך בראשים במהבוכים וואי מין פחות יותר שאני יכול לתוקנדש נפיפ אני יכול לגרום לענשים לעשות את מה שאני רוצה אני יכול לדעי לגלעשות כזה בריינו עושים ואני יכול לגרום להם לקנות מה שאני רוצה ועז בעצם יש שזה שושינוי חיים לכם את העולם השנייה ומי שנכנס לעולם הפרסום הברטר זה כאילו העניין היותר המחשבה הפרוידיאנית שבעצם [SPEAKER_03]: ‫אז זה מה שזה אומר, ‫מחשת דום Джейпер מאוד מבחיש את הדבר הזה.

[SPEAKER_03]: ‫שאם אתה רוצה למקוד, ‫ברים להמריקאים, ‫את הלכו פשוט לסתלם בראינו, ‫הוא שאין זה לא כל כך פשוט.

[SPEAKER_03]: ‫מה שאתה צריך לעשות, ‫את שחדיק כסנס לעומק של הנשמה שלהם, ‫ולעבים כאילו הכי טוב, ‫מה בעצם קואב להם, ‫מה בעצם מדעיג אותם, ‫מה בעצם מלכי צוטם, ‫ואז לדעת לעתוף את המוצר שלך, [SPEAKER_03]: דרך הדבר הזה, ואני חושב שהם אנחנו חושים על כל האונות של דונד ראי פרמה בעצם דונד ראי פרסמא, מה גדולה של דונד ראי פרסה שביגלל שהוא בין אדם עם תודה, ולא מעט של הדין בערון, והוא בין אדם שתודה חיים הישים שלו הרבה פרמים על סף פירוק, וגם כמובן רואים שם יחסים מגדר מזע הזה עם תחולי, ששנות השיפים בכולי אבל הוא יודע אני חושב לנתב את האפה, [SPEAKER_03]: סבל האנושי שלו להבנה עמוקה של המקור והסבל שלה המריקאים בתקופה הזאת וזה משהו פחותו לגעון פרסום שאיך שהוא תמיד יודיע עוד דבר נראה כגיד עד מות של פגי שם עד מות מאוד חשובה והיא מפוססת על מישי המטית שנקראתה הערדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה ההרדה [SPEAKER_03]: ומתע, כוכב את הפירסום נשית הראשונה ככה ביסטוריה, ופשו ונכת רואים את תרבות הציכה, וממביצורה מוגבלת פותחת לתלטות גם לנשים, כי בסופו של דבר מה היה לנו, היה לנו אנשים שרוצו למקור חזיות, היום אנשים שרוצים מקור לנשים, שבחצים האציבור הקניעה, מוצרים, וברו, הגבר לא יודע מה עובר להם עמוק פפנים, הגבר לא יכול לדעת מהרחלומות שלהם, ומה חששות של מבחולה?

[SPEAKER_03]: זכים נשים שהבדו כקופי ראית איריות והזרולנו למקור להם את החלום הזה.

[SPEAKER_03]: אז אמנם זה עדיין מקום של החלוטין ישלת אל גברים, את צריך להגיד גם היום, הוא למה פרצו נישלת אל ידי הגברים, אבל פה אנחנו שוב רואים איך נשים נכנסות לתפקידי מפתח, בדיוק בגלל שצריך למקור גם לנשים.

[SPEAKER_02]: יש את הסטרנזות של שפיית של קודק.

[SPEAKER_02]: אוקיי.

[SPEAKER_02]: לא, על בום שקופיות, אוקיי.

[SPEAKER_02]: אוקיי.

[SPEAKER_02]: אוקיי.

[SPEAKER_01]: ואז כאילו אנחנו בתור תרפים מיודים שבה הבית כאילו לבת שני המתגרשים ואחסים את זה אבל הוא מראה להם שם סקופיות וישטור ואילדים וזה חלום נוצאת של המשפחה [SPEAKER_03]: ‫ואז בסוף ככה הוא סוגיות ההיסקה.

[SPEAKER_03]: ‫כן, אני גם חושב שסנה הזאת ‫מראה לנו שכאילו שכל כל שפרסומות ‫אבל פרממשקרים, כלומר, ‫שבעצם זה לא החיים שלו, ‫זה לא המציאות, ‫אבל שכולנו רוצים לחיות את השקר הזה.

[SPEAKER_03]: ‫שכולנו רוצים להמין, [SPEAKER_03]: של המשפחות אחרות אחרת, וצלמדים וגם הצליחו להיות מדהים ואני יכול להחוש את הדבר הזה ומנירה כדי היא קנת המצלמה הזאת ואני קפשו את הזמומן וחולי אז אין ספק, וזה באמת תוכנית מדהימה בין אי שבאמת נוגעת באמבין עושים מאוד יפים של ניקור וקפטליזם ועובד רואים שאנחנו פרקים להפרברים כמובן ובאלית דוות הנשית של התקופה הזו וחולי [SPEAKER_03]: זוכר אותה פרק החרון, מה זה זוכרון?

[SPEAKER_03]: עצייה, מה שאני כוקח אוהב, טוב, אנחנו עושים ספולה, אבל לא נורא זה.

[SPEAKER_03]: אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אבל פרק החרון, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה [SPEAKER_03]: אוכליק ראים מה שאתה ולשאר להזכיר פעם האלה כן אז הגעוניות של הדבר הזה שם זה פשוט מראת את ערבות הצבחה וההיכולת שעג משות שלה תודה אם המסרים בשנות החמישים היו מסרים של תודה שם רונות סגברית ויש דמר בלו מה נמכלך הסיגליות פסק הזה קהוב בואי ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו [SPEAKER_03]: ‫אנחנו הקפיטליזם יודע, ‫ליסטדל גם עם זה, ‫ריאוצא כאן פעין של הפסי ג'נוראי, ‫שנות השישים שבו, ‫אם אתם צירים, אם אתם היא פעם, ‫אז בעותי שתוקפפס לי, ‫ואז כאילו כל הביצה מושאים את זה, ‫כתומר, הכי הוא נות, ‫של הקפיטליזם, ‫שאוכל הכחת כל דבר, כל רעיון, ‫כל מסר ולמסכר אותו, ‫אני תמינו מבית הדוגמה של חוצת שגבר, ‫תודה, את שגבר הקומני, ‫סטרדיקה, ‫מפרסוף זה אופך להיות כזה ‫אי ק [SPEAKER_03]: וזה מה שנחלורים הרבה פעמים שקורה בתרבות הציחה המריקאית, בשנות השיבים שמיודים בצורה מאוד יפה, וזה כאילו רגע מאוד חשוב נראה לי כשהו, וזה יפה שהוא מסוים ככתה פרק הזה כי זה פרק אם תענדוי פוש הוא נושא לקליפון יעה, וזה כזה נועד שכזה וחולי ואין המסור שזה אין בעיה, גם את זה הרכת אוכחים למסרחר.

[SPEAKER_03]: גם את זה בסוף, אתם תקבלו, בהתיפה של תחסום את לקולה.

[SPEAKER_03]: וזה בעיניים עדים, זה באמת היופי במובן הזה, כאילו [SPEAKER_03]: ‫אין לא משנה מהה הלכרוח, ‫אנחנו נדה למסחר את זה, ‫וזה ממשיך למעשה ‫הוא את זה ממשיך לתוך שנות השיבים, ‫והשמונים, אגב, ‫שנות השיבים והשמונים, ‫זה גם רגע מאוד חשוב, ‫שהם מתחילה פילוח שוק.

[SPEAKER_03]: ‫שזה מתחיל שובים הקטע ‫זה שפיתו מי אפלוסום הצעולה לכולם, ‫הוא בעצם פיצום את רק לצעירים, ‫אורכה להיפים, ‫אורכה להכבר האלה, ‫וזה כזה עכשיו את הבוחרת ‫הלב סטי שלך, ‫הלפי כילוח פרסומות, [SPEAKER_03]: אז הפילוח שהוא כזה מאוד חשוב, זה כבר לא רק כזה שוק המונים שכולם קונים אותו דבר.

[SPEAKER_03]: אלא תמתחיליות שיש פרסומות לשחורים ויש פרסומות להשירים ויש פרסומות להניים ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום ויש פרסומות להיום [SPEAKER_05]: גם ידי שאחר שאתה ראים, חפרות ובסדיקה, לא הלאור, להשיר את הייתה ולהכי עוד הראשים כמוכן.

[SPEAKER_08]: זה בעדן שלם שלם, שלם.

[SPEAKER_03]: תמיקאות הסיפוש על הפסיטיץלנס, לזה ספודיר.

[SPEAKER_03]: לא, ספיפסיטמיד מפגרים מהחוי כלה, אוקיי?

[SPEAKER_03]: תמיד כל הזכילו אין מהסו, סקו על הזה, אתהם של המריקה.

[SPEAKER_02]: כן, בני שאני מגיע למיסדה שיש רק, לא שאני שאתה קולה, אבל כאילו מנמוכרים לי פאב, אני מתבס.

[SPEAKER_03]: גם מנים, גם מנים, גם מנים, גם מנים, גם מנים [SPEAKER_03]: וכצור, אז פתאום לא משברו איך, עולים על איזה קטע, שבו אם אתה נותן לאנשים למתאום, בליינטסטסטם, לא יודעים אם זה כל האופסיטה, פשוט בבילם שני קוסות, שתיה בקזה קוספלסטיק הזה, ואתה נותן למתתום את שנים, אף חלום משהו די עלמה, אבל שיבי בחוז מה אנשים, שצוכים להפרוב מה יותר טיים בחיים פאסי.

[SPEAKER_03]: ‫בקילו המנקל של פפסי ‫על האלה דבר הזה ‫בטח רצנות השמונים, ‫ובתחיל לעשות כמפי מטורף ‫בכולות תותווי שנקרא פפסיטיאלון.

[SPEAKER_03]: ‫אולך לכל כל חובר תותווית, ‫מנים זה אולם ספורט, ‫או איזה מקום ככה שספרייה, ‫מכוץ לבצפר כמובן, ‫לכן יון שלא איסקרנו את זה פה בפרק הזה, ‫אבל כן יום מחליף את הכול בו, ‫בתורחה מגדש של הצריכה, ‫ברת תותוווית, מוחצית השנייה של המייסרים.

[SPEAKER_03]: ‫ואז כ [SPEAKER_03]: שאתם כאילו עבים מהדיפים כל האתם בעצם לא, זה בעצם היה שקר, ובעצם דרך הניסויה מוזר הזה שלה, תהם הזה, אז האתם בעצם מגלים את הענייה החדש הענייה מתי שלכם, שבעצם את המגלים שאתם עבים פאבסי, וזה עבד אנשים התחילו לכנות פאבסי ולוקולה, וקורד דבר לא יומן, ותוך כמה שנים, באמת זה דבר על בלתי נתפס, פאבסי אוקפים את כלה במחירות בסופו, בערצות הפרית.

[SPEAKER_03]: וכולה נכנסים להסתר יקוק הכל הלא יודעים מה לעשות, ורפריקים עוד.

[SPEAKER_03]: מטחה ניסו לעשות פירסומות כאלה נגד הפיפסיטיאלנג כזה, וזה פחימה סופירסומות קורט כזה של כזה נותן לכוף, כזה להתאום את הכל הכלותירוס, ופחים אתכם לכופים, וסחים ניסוים ובלי אדם, כאילו מה זה ניסוים האלה וכולה זה לא עובד זה לא עובד.

[SPEAKER_03]: בסוף, בסוף, בסוף, כל הנכניהים.

[SPEAKER_03]: ואין משקים מיליונים, בן לעשות ניסועים כאלה של תהם עם בשביל שיהיה תהם חדש לכלה, לקוק הכלה, שהיא נצח תפפפסים, רוצים לנצח את הפפפסי תהם את, ומובטים הזה שני, ושנים, ובסוף הם עושים עשרות על פי טעימות דוגמה, עד שמגיעים לתהם שמנצח את פפסי בפפסי תהם.

[SPEAKER_03]: ום יוצאים בעודק דולה, בשמונים דארבע, ומובן יש תהם חדש לכלה, כאילו זה נוקוק, באות יתמוד זה, זה יותר תהיהם זה מנצח ת [SPEAKER_03]: ‫פי פה lose their fucking shit.

[SPEAKER_03]: ‫כל המריק הזה, ‫בא שניתם את עתם של הכולה, ‫אתם fucking מישהו גאים, ‫מה עשיתם במכתבים, נכנסים לכולה, ‫ורם עתם חרות, ‫אתם בוגדים.

[SPEAKER_03]: ‫צפשוט, מה קמה שאתה רבות עצחה ‫מדיקה את הזאת, ‫חלק מהדיאני של המריקהיים, ‫בתוך כמה חדשים, ‫כל המבינים שבסות תעות נוראית.

[SPEAKER_03]: ‫ואד היום, אם תשימו לב, ‫שאתם בערצות הברית, ‫בתם הוא נמכולה, ‫היה כתוב מתחת הכוקולה, ‫כתוב, כוקוקול [SPEAKER_03]: ‫לם כתוב תקלסק הזה, ‫בגלל שקשי חזיר אותה, ‫קוק הכול האם, ‫אותו להגיד לכולם אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין א [SPEAKER_03]: ‫הצר ספדם ביר, ‫ג'לד שבוש הבנסי, ‫כל עצות הברית ושוק מהפיגוע נורא הזה.

[SPEAKER_03]: ‫בוש עושה חת הנאומים הראשונים של אולא ‫אומה ומה אומר לציבור המריקאי?

[SPEAKER_03]: ‫לכו, אם אתם מוצאים להיות פתריותיים, ‫מתם מוצאים להיות המריקאי, ‫מתם מוצאים להציל את האומה המריקאי, ‫לכו, לכן יון.

[SPEAKER_03]: ‫וציא אותה כרפי סשהי, ‫את התחילו לגעץ, ‫את תלכנות זה, ‫איך שאתם יכול להיות בטריותים.

[SPEAKER_03]: ‫זה התרומה שלכם, ‫למלחמה בתרו, ‫לא לתת בין להדננצח, ‫לא לתת להיסלמה נצח, ‫לכו, לסו, כפיטליזם צריכני, [SPEAKER_03]: וכך אנחנו נצח טורייר.

[SPEAKER_03]: ועשיבה שנועב לסיים מהנקודה הזאת, כי תודה, תודה, תודה פרית, יהיו לעיום פריה שוקת, הוא יכול להיות שעשיתי נמח לפים, תודה פרית, אבל עדיין אנחנו מנה...

כזה פחות יותר מהחמישים שנה של שליטה המריקאית בעולם או ככה לפחות בדרך לשליטה המריקאית במה את שאישראל.

[SPEAKER_03]: ולפעמים הנשים שואלים אותי, אלא, למה מריקה ככה היא האם פריה, למה מריקה כפשעת העולם.

[SPEAKER_03]: ונכשהו, בפעמים הנשים מצפים ונישניקור עם כל איתן, פרושש יותר מתשובה אחת, כן.

[SPEAKER_03]: הנשים מגידו, חושים שאני גדעה, זה התמוקרטיה המריקה ההת.

[SPEAKER_03]: זה המוסדות המריקה, אם זה חוקה המריקה ההת.

[SPEAKER_03]: זה הגיעו נות המריקה ההתזהה.

[SPEAKER_03]: לא יודע, אולי אפילו יש כאלה שגידו, זה החזריות המריקה ההת.

[SPEAKER_03]: ובסופו של רואה אני באמת מאמין שעצות הברית הפחליות עם פריה כי המריקאים הם אנשים שקשת אומר להם לכו לקנות את איפון שוישה ראים ומכוניים את איפון שוישה קלמו יש איזה משהו בחברה המריקאית משהו קונפור ניסטי.

[SPEAKER_03]: ‫של אותמיד היה, אבל נעשם ‫הפולים פריה זה הפך לי, ‫נעשו קסת קונפומיסטי, ‫כסת כזה תודה נשאב לטוחה ‫אולה מה זה שהכתגים מרוצים ‫וזה, וזה בוא נהימפריה, ‫הצריכה מריקאית הדירה הזו.

[SPEAKER_03]: ‫היא אמנוע של כל ההשתלטות ‫פקפתליסטית של החברה מריקאית הערולם.

[SPEAKER_03]: ‫זה מה שמאפשר לעצות הברית ‫לדעתי הרבה פעמים להפוך להיות מהצמה.

[SPEAKER_03]: ‫ואני רק עשם, ‫לא יודעים, סיפרתי פה את הסיפור, ‫ספרתי את הסיפור, ספור [SPEAKER_03]: סבא שלי, שהוא היה כאילו אחי חלום, אמריקאי שיש, תודה, נלחם במחמתו על המסניה, היה דיוב ניק, אבל אני חם במחמתו על המסניה.

[SPEAKER_03]: קיבלת את GIP, לימודים חינם, הלכים עוד רעיית חשבון, אבל לא פרברים חלום אמריקאי, בנדם מראשון במשפחה שלוש, הלובית, עם הפיקטפנס וזה, והיא משליגת להכך הבטפתי, זכי כאילו חיים אמריקאי מקאלה, וכשהייתי מבקר אותו, כשהייתי ילד קטן, כל פעם שהייתי שמרגשתי שיש לו אותו חד [SPEAKER_03]: ואני זכרו שפעם שאלתי אותו, כאילו, כראתי לו פרפה הרי, פרפה הרי, לא, למה יש כאה אותו חדש כל כמה זמן, כאילו, ואני בעיה נוכר every few years, ואז הוא יסתכל אימה, כזה הצוי ידיר, כזה זה, הנשים כמו סבש שלי, לא שאולים שלא, כזה הצוי ידיר, זה מה שאפח תותו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו תו ת [SPEAKER_03]: תודה רבה לכם מהזינים תודה הנקית לדור קומית.

[SPEAKER_03]: האיש ועגדה לא יודעים מצלכם לראות שבוע את האקרוסלן חוני האקרוסלן.

[SPEAKER_03]: באינסטגרם על דו ממש יצא מדליק לגמרי.

[SPEAKER_02]: ותודה לכל הצב את החמוד שלנו רואיו מנהרוסלנו רזנות בי, ימהזינה עובן הנודרפי על התחוק ברכרת נוסלנו תסוש ירשחר.

[SPEAKER_02]: ‫כל האנן, על השבוק.

[SPEAKER_02]: ‫היא תמובא את המלואה מהסתרדיקל, ‫והלרוח מפרסים תודה לכך, ‫בתרדיקל בקללים.

[SPEAKER_02]: ‫שמביא תכנים כאלה, ‫והתקנוספרים שלא רוצה, ‫זה לא פרסום את, ‫מכורק נמכור לכם חלום, ‫פה הכל אותו פיה.

[SPEAKER_03]: ‫תודה רבה לבטרדיקל, ‫שמערכות תודה לכם השומים שוב, ‫דה רדיקור כניה לי קוק, ‫ואני תראה בשבוע הבא.

[SPEAKER_07]: ‫רדיקל, בית לשם שינו.

[SPEAKER_00]: ‫רדיקל, בית לשם שינו.

[SPEAKER_00]: אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, א