תגידי מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר היום?

זה סיפור יפה, אז אני אספר לך אותו תערוך אחר כך כאוות נפשך.

נהדר.

הייתי בת 32.

כבר יועצת ארגונית.

עזבתי את העבודה שלי, היה גם חבר.

בקיצור, הייתה לי דירה, עבודה, חיים וכל עמוק פנימי שקשה לי להסביר אותו במילים.

קרה לי.

לחזור להודו מקום שמאוד אהבתי בטיול אחרי צבא, מקום שמאוד התחברתי אליו.

ופשוט החלטתי לנסוע להודו.

עזבתי את הכל, לקחתי תרמיל ללא נודע, הגעתי לדאלי.

אחד הדברים המדהימים שקרו לי בדלהי, שהיא נחתתי וחשבתי שאני אסתדר והכל זה שאני במשך שבוע ימים הסתובבתי בדלי ובכיתי.

בלי בלי לא היה משהו עצוב אני פשוט לא הפסקתי לבכות.

אז זה היה גם חם היה אוגוסט אז או שהייתי במקלחת בחדר בדלהי, או שהייתי ברחוב הולכת ובוכה.

זה היה ממש ניקוי ואחר כך נסעתי לדרמסלה עשיתי קורס טסנה שני.

יצאתי מהקורס, אני לא אשכח את זה.

הגעתי איזה יום אחרי איזה בית קפה בהרים.

נכנסתי לשירותים, הייתה שם מראה קטנה.

הסתכלתי במראה ראיתי טל שאחרת ממה שאני מכירה הפנים שלי נראו אחרת.

הסתכלתי למראה ואמרתי לעצמי בקול את לא חוזרת לישראל?

כי היה לי כרטיס לשלושה חודשים.

הלכתי לטלפון, התקשרתי למי שהיה חבר שלי אז ואמרתי לו אני לא חוזרת לארץ, תארוז את הבית, תעשה מה שאתה רוצה, ההורים שלי מה, איך את נעזרת?

אמרתי חברה, אני לא חוזרת אחרי חודשיים בערך אבא שלי היה אמור להגיע להודו, לפגוש אותי, וקבענו בגואה.

אני הייתי בדרמסלה בריקש וקבענו בגואה.

ואז הוא מתקשר אליי.

ואומר לי אל תשאלי, ביטלו את הטיסה.

אין טיסה.

אני ברישיקש אומרת או קיי אז מה אני אעשה עכשיו אם אני לא נוסעת?

אז מה אני אעשה עכשיו?

החלטתי לנסוע לאשרם של אושר בפונה.

זה אשם ששמעתי עליו המון בפעם שהייתי בת 20 בהודו ולא נסעתי אז הוא היה חי.

בקיצור לקחתי רכבת לתמונה שזה אני זוכרת שזה היה איזה 30 שעות ברכבת לבד.

אני לא זוכרת כמה שעות הייתי, אבל איזה יומיים על הרכבת ככה זכור לי.

בשביל להיכנס לאשרם, אז אתה צריך לבוא ולעשות וולקם דיי.

יש וולקם די כזה שאתה עושה בדיקות ואתה תה וכשהגעתי לשם.

יש רגע שישבתי על ספסל.

הסתכלתי אחורה וראיתי הודי יפה תואר גבוה, שונה לגמרי בנוף.

אף פעם לא ראיתי כזה עוד יפה.

נזכרתי בזה רק אחרי הרבה מאוד זמן, כי הדבר הזה שהסתובבתי אחורה וראיתי משהו הוא הוא נשכח ממני.

אבל ההודי הזה.

התחיל איתי ביום למחרת והתיידדנו, התיידדנו ועל אופנוע ונסענו קצת והייתי חולה והוא עזר לי ולקח אותי לבית חולים וכאילו היה בינינו מין כזה התיידדות והתאהבנו.

תוך ממש שבועיים היינו מאוד מאוד מאוהבים.

ואז נפרדו דרכנו וחזרנו ונפגשנו.

וכן כל אחד היה כזה בדברים שלו הוא היה סטודנט.

לא הבנתי הייתם אוהבים ונפרדו דרככם?

כן, הוא הגיע לשם טוב, אבל הסיפור הוא הסיפור הנחמד הוא למה הוא הגיע לשם.

כלומר כל אחד מאיתנו הגיע לשם.

במקרה אני הגעתי לשם כי אבא שלי ביטל את הטיסה.

זה הטיסה?

הוא נסע עם.

המורה שלו של האוניברסיטה.

בקשמיר הוא למד שם באוניברסיטת תואר שני, הם נסעו לבומביי כדי להציג את האוניברסיטה והסטודנטים לכל מיני חברות הייטק.

באמצע הדרך ברכבת התקשרה אליי פרופסור אשתו ואמרה לו אמא שלי מתה, אתה חייב לחזור חזרה.

הפרופסור חזר חזרה דילרג נשאר שמה ואמר מה אני אעשה עכשיו?

אני לא יכול ללכת לעשות את כל זה, אז הוא נסע לפונה לאן השלום שלי לדבר.

שנינו הגענו לאותו מקום באותה שעה.

ואז היה הרגע הזה שאני מסתובבת לאחור אני אני, דרך אגב.

בדיעבד אני אומרת לך, הדבר הזה של הסת.

הראש לאחור.

יש לו משמעות כשאתה מסתכל אחורה ואתה רואה בכלל הסטת המבט זה מייצג, זה מייצג שינוי, זה מייצג משהו חדש שרוצה לקרוא.

זה מייצג מפגש עם העבר שלך.

באיזשהו אופן אני מאמינה בזה.

כל אחד מאיתנו היה צריך לחזור לא אני נשארתי שם, אבל הייתי צריכה לעזוב את הודו כי נגמרה לי הויזה והייתי צריכה לעזוב את הודו ונסעתי לסרי לנקה.

הוא היה צריך לחזור להשלים את הלימודים שלו בצפון ואחרי 3 חודשים החלטנו להיפגש שוב בפונה כדי לראות האם האהבה הזאתי באמת אמיתית.

כי לשנינו היה נראה שזה קצת מוזר.

נפגשנו.

וראינו שזה מאוד מאוד חזק בינינו, שאנחנו מאוד מאוד אוהבים.

בקיצור אחרי 8 חודשים.

התחתנו, התחתנו, בהחלטה של רגע.

עכשיו אני אגיד את הסיפור.

הסיפור היה שאני נכנסתי להיריון.

גילינו שאני בהריון, גם נסך אחריי בכל מיני מקומות בהודו והיינו צריכים לקבל החלטה מה לעשות ואני למרות שאני נראית רוחניקית כזאת הודו אשרומים ופה ושם אני הייתי מאוד פרקטית, היה נראה לי מאוד מוזר להיכנס להיריון, לגדל ילד.

בצורה כזאתי הייתי תרמילאית, התאהבתי באיזה הודי.

בקיצור עשיתי הפלה.

עשינו ביחד, עשינו את כל את הכל.

למחרת ההפלה אני שוכבת בחדר בדלהי, בחום של קרוב לחמישים מעלות בחוץ.

דין ראד בעל.

החדר או נשא הלך חזר.

נאמן אני ממש זוכרת את זה כאילו זה זה עכשיו.

כן, אני שוכבת על המיטה.

הוא נעמד מולי והוא אומר לי.

אני לא רוצה לחיות יום אחד בלעדייך.

וויליו מרמי.

מלאת הורמונים מהפלה.

כל התסריטאים של דיסני עכשיו ומרמק וכל זה אוכלים את הלב שהם לא חשבו על התסריט הזה בעצם.

אני אומרת לו כן, זה בכלל לא היה זה לא היה בתוכנית בכלל.

זה לא היה משהו שדיברנו עליו.

אני רוצה להגיד משהו על הכן הזה.

כי כי הרבה פעמים לא יודעת אם פעם שאלו אותך אם הייתה פעם בחיים שלך.

שאתה קיבלת החלטה שהיית שלם איתה במאה אחוז.

אני חושב שכן.

מעניין.

אני חשבתי שאת תשאלי אותי אם הייתה איזה החלטה שכאילו קיבלתי אותה כאילו בחופזה, ושהיא בסוף הובילה לדברים נורא משמעותיים.

אני חושבת שזאת הפעם היחידה בחיים שלי.

שקיבלתי החלטה מאוד משמעותית.

ושרמת הקן שלי היי��ה.

100% כלומר אני זוכרת שלא הייתה לי מחשבה אחת נוספת בראש.

הקן היה מוחלט.

ואחר כך אמרתי לעצמי יכול להיות.

שזאת תתברר כטעות.

אבל אני רוצה שתזכרי וממש אמרתי את זה לעצמי כמו שאמרתי מול המראה שם בדרמס לא חוזרת את לא חוזרת לארץ.

תזכרי דבר אחד שברגע שעשית את ההחלטה הזאת את היית שלמה במאה אחוז.

ואני אחרי 7 ימים.

עמדתי בגורדוארה.

בכפר קטן שנקרא קרנל, שזה היה כפר של דילרא.

עם אנשים שהוזמנו רק מהמשפחה שלו כמה שעות קודם כי הגענו לכפר יום קודם.

והוא פשוט אירגן לנו חתונה.

הסיבה שעשינו את החתונה על סו קולד דתית היא הייתה כדי לזרז את האזרחית.

זה היה מטורף הייתי קלה, הודית בתכשיטים הוא היה עם חרב סיקי אז הוא בא מסורתי כזה עם חרב, עם כזה על הראש עם מסרק.

הייתי צריכה ללכת אחריו 7 פעמים.

עם כזה.

של כזה אולי זה לא היה 7 7 לדעתי זה היה יהודי אני חושבת שאני לא זוכרת אם זה היה 7 או 4.

אבל אבל הייתי צריכה לעשות סיבוב את הסיבובים זהו.

ואחרי כמה חודשים הוא הגיע לישראל.

והיו לנו פה חיים שלמים 14 שנה.

עשינו שתי.

דילראג הוא הוא הגיע עם תואר שני בהצטיינות במדעי המחשב, אבל לא הייתה לו פה עבודה ולא הייתה לו שפה ולא שום דבר, ובארץ יש מקום שהוא היה מוסד של כל החברה שחזרו מהמזרח שנקרא 24 רופי.

אני לא יודעת אם אתה מכיר את זה היה גג.

מסעדה, לא.

מסעדה, מסעדה זה היה גג גג מדהים, מסעדה וגג.

בשוקן.

שחברה צעירים שהיו בהודו שהתחילו לעשות טלי.

ארוחות טלי כאלה והם חיפשו, הם חיפשו מישהו שיעשה להם צ'פטי.

אז חברה פנתה אלינו.

היו לנו כל מיני חברים שהיו איתנו בהודו, אמרה.

תשמעו, מחפשים זה, חיפשנו עבודה, שתהיה עבודה לי ולא רק חזרנו לארץ.

ואז הוא אמר להם אני לא מוכן לעשות רק שפעתי.

תבין תואר שני בהצטיינות במדעי המחשב בהודו בשביל להיות תלמיד תואר שני בהודו, אתה צריך להיות פנומן, כי זה כל כך קשה להתקבל.

כל המיליונים שיש שם.

אז אז הוא אמר לו אני לא מוכן, אני לא מוכן שפעתי אני מוכן לבוא לבשל.

והוא הפך להיות הטבח, הטבח של המסעדה הזאת במשך השנים אנשים היו עומדים בתור בערב, ובשל נהדר, מה שאף אחד לא ידע באמת יש לו חוש מדהים לבישול, מה שאף אחד לא ידע שהוא בעצם היה לוקח מהאינטרנט את כל.

היה לוקח את המתכונים מהאינטרנט.

כן, אלה היו ימים.

אז וואו, אז התחתנתם?

את חזרת לישראל?

הוא בא איתך?

הקמתם ממש.

בית וכמה חודשים, כן.

14 שנים וואו יש לכם שתי בנות ביחד.

יש לנו שתי בנות לעלי וטרה.

השמות הם הודים, זה היה לי נורא חשוב, מאוד חשוב שהשמות יהיו הודים.

רציתי שהילדות שלי תמיד יהיה להם איזה שהוא קשר.

למקום האחר שהם באו ממנו.

אז לא לי זה בפה בת יקרה.

וטרה זה כוכב מנצנץ בשמיים.

ובטיבטית זה ההתגלמות הנשית של הבודהה.

והדבר הכי מדהים שאחרי כמה שנים.

שמתי לב למשהו שלא שמתי לב אליו.

לאלי ושרה זה טיט ולמד טל.

שזה השם שלי.

וואו.

אני לא שמתי לב לזה אף אחד לא שם לב לזה.

אבל זה ממש ממש חזק בעיניי אתה רואה, הנה הדברים האלה שקורים לך התאריך העברי של הלידה שלי.

זה טיט באלול.

טית באלול טית ולמד תחשוב שההורים שלי היו ערים לזה ונתנו לי את השם טל בגלל זה לא אני יודעת שלא זה לא סיפור השם שלי.

והיום אתם לא ביחד.

היום אנחנו לא ביחד.

אבל הוא עדיין חי בישראל, נכון?

בישראל כן, אנחנו מגדלים טוב ברור שהסיפור לא נגמר להיקפי ריטל כן.

אנחנו התגרשנו וזה הם היו גירושים לא פשוטים בכלל ולקח לנו הרבה זמן.

להתאושש מהגירושים האלה, אבל היום הוא גר פה ליד ואנחנו בקשר טוב, אנחנו מגדלים ביחד.

כן, זה השתפר מאוד במשך השנים.

שהוא שינה את השם שלו, דרך אגב.

אה, איך קוראים לה?

קודם כל בואי נגיד בוא נגיד מה זה דילראז.

ראז זה דיל זה לב וראז זה מלכות מלכות הלב.

נכון, ראג מהל.

אז מלכות הלב אני מאוד אני מאוד אהבתי את השם הזה.

עד היום הוא רשום לי בטלפון דילראג אבל הוא שינה את השם שלו לאריה.

הסיבה שדלג סינג סינג סינג זה זה אריות הסיקים הסיפור של הסיקים זה סיפור נורא ארוך, אבל בעיקרון יש להם שיער ארוך הם לא הם לא גוזרים את השיער שלהם השיקי הדתי לא גוזר את השיער שלו, יש לו מסרק ויש לו חרב כי הוא לוחם נגד המוסלמים.

וסינג הם כל מי שהוא סיקי הוא סינג אז סינג זר יהיה לכן הוא קרא לעצמו.

אריה רז הוא לקח את ארז מהדילראג.

רז כשם משפחה.

כן.

אז השם משפחה של הבנות זה רץ.

לא סינג הבנות שלי זה השם משפחה שלהם הוא סינג כהן.

אנחנו מגדלים את הילדות בצורה מאוד מאוד מעורבים, מאוד מעורבים, מאוד מדברים מאוד כל הזמן.

אז אנשים קוראים לו אריה אריה.

ככה ואני מתה מזה.

מה הסיבה לשינוי שם?

תשלח קורות חיים בישראל עם השם גלעד סינג לא משנה מה יש בקורות חיים ונראה אם תקבל את העבודה, אנחנו עשינו ניסיונות.

שלחתם את אותם קורות חיים עם פשוט שני שמות שונים וראיתם מי חוזר אליכם וממש מובהק.

מובהק לגמרי.

צפוי ועדיין מדהים.

זה עדיין עצוב.

גם חייו השתנו, כאילו הוא הפך להיות ישראלי.

לגמרי ישראלי.

יש פה הרבה חלקים ישראלים.

אני חושבת שהוא מאוד מזוהה.

אחד הדברים שהראו לי שהוא מאוד ישראלי זה בשביל לאוקטובר, הוא פשוט הלך ימים שלמים ובכה.

הוא פשוט.

הוא היה מזועזע, הוא היה לקח מאוד ללב.

והיום הוא בטח מדבר כבר עברית נכון הוא.

מדבר עברית.

הוא ישמח לראות את ההקלטה הזאת.

לא, אני לא.

בטוחה, לא?

יודעת, אני לא יודעת איפה הוא יגיב להקלטה הזאת אם הוא יראה אותה בכלל.