·S1 E101
קצר עם חיוך: הוא קרע לי את השריר וכך נרפאתי - סיפור הפציעה של בני פייביש
Episode Transcript
סבבה אני אספר לך על הפציעה בהודו.
במהלך אחד התחנות הגעתי לבית הבראה שמטפל באנשים דרך יוגה ונטרופציה, ואני חושב שאולי אני הבן אדם היחיד בהיסטוריה של של המוסד שנכנס בריא ויצא חולה ומה שעושים שם סדר יום שלם אתה מתאשפז שמה למשך שבוע ויש לך תוכנית של תזונה ואימוני יוגה.
ובאחד האימונים מעל הבוקר עשיתי איזה שהיא תנוחה מכוללת שנקראת 4.
ופשוט שמעתי קול של קריאה מטורף באיזה שהוא מקום בגוף באזור המפצע.
ומאותו רגע התחיל כאב תופת שנמשך במשך חודשים.
יצאתי, יצאתי בכעס גדול מהמוסד הזה.
מהמוסד, עבד המהולל ישר לבית החולים הכי הכי קרוב שהיה שמה למקום חודשים.
ניסיתי לטפל בדבר הזה, שם הבנתי שזה לא הולך לשום מקום, כי הכאבים רק הלכו והתעצמו.
נאלצתי לבטל את את הטיול וחזרתי לארץ.
ומהרגע שחזרתי לארץ התחיל מסע מפרך של משהו כמו.
10 שנים פלוס מינוס אתה יודע.
9.
10 שנים.
11 שנים של ביקורים אצל מיטב המומחים הרפואיים בארץ.
כדי שיעזרו לי לטפל בכאב התופת הזה כשאני סופר את זה זה משהו כמו 30 30 מטפלים פלוס מינוס רופאים לא מטפלים.
מחלקות, פרופסורים, ייעוץ פרטי, מה שאתה רק רוצה, משהו כמו 30 רופאים מכל התחומים מכל הסוגים ונוירולוגים, ואורתופדים והפנימיים וכירורגיים.
אף אחד לא ידע מה יש לי, אף אחד לא ידע מה יש לי.
האנשים הכי מומחים בתחום שלהם בארץ, אף אחד לא ידע מה יש לי.
לא רק שהם לא ידעו הם שלחו אותי לכל הבדיקות הפולשניות חודרניות, מכאיבות שקיימות בספר.
בספרי הרפואה.
בסוף זה נגמר.
בזה שהם הציעו לי פשוט להיכנס לניתוח כדי לפתוח את האזור ופשוט לראות מה יש לי במפש.
אני כמובן לא הסכמתי כי רגע אתם לא יודעים בכלל מה יש לכם, אתם לא יודעים מה יש, אין לכם כיוון אז אתם רוצים לעשות ניתוח בשביל.
לגלות מה אולי יש לי.
ככה זה נמשך משהו כמו 10 שנים של כאבים, פשוט כאבים חזקים מאוד, באמת חזקים ואחרי 10 שנים של עליות וירידות של התייעצויות וייאוש ושמחה ותקווה וכישלונות, נתקלתי באיזשהו פורום באינטרנט.
פרסמתי ב-1 הניסיונות הנואשים שלי לחפש לחפש עזרה, מישהו ענה לי באיזה שהוא פורום תבוא אליי.
אני יודע מה יש לך, הלכתי למישהו שהוא בכלל פיזיותרפיסט.
שבמקרה או לא במקרה היה מומחה בפציעות ספורט.
הייתי עצמו מפגש אחד מפגש אחד במפגש הזה הוא פשוט עשה לי את המסאז' הכי כואב שהיה לי בחיים.
בעצם מה שעושה הוא פצע אותי.
הוא קרא לי את השריר של המבצע כי מה שהתברר זה שכל הסיפור היה זה שמהתרגיל המקולל ההוא ביוגה נקרא לי פשוט השריר של המבצע ולא והוא לא ידע כמו שצריך ואז הוא פשוט המשיך לאחיו.
לי במשך כל השנים האלו ומה שהוא עשה הוא פצע אותי, קרא לי את השריר, אמר לי מה לעשות כדי שזה יתחה כמו שצריך.
וזהו זהו.
פעם אחת הייתי אצל מטפל עשה לי מסאז' פתר לי 10 שנים של מיטב הרופאים בארץ לא ידעו איך בכלל לגשת לבעיה הזאת כי היה להם את הפיקסטציה 1000 את הפיקסטציה הרפואית שמסתכלת מאוד מסוים ובית כי יש להם פיקציה מאוד ספציפית כאורט רואה את העצמות והנוימולוג רואה רק את העצבים.
והאורולוג רואה רק את מערכת השתן.
ואף אחד מהם בגלל הקיבעון שהיה להם, ולא רק על הקיבעון שהיה להם הביטחון הביטחון הזה.
בהוויה שלהם של אני יודע כי אני מומחה.
בסוף הם שלחו אותי אחד מאחד לשני ואף אחד הם לא אמר לרגע אני לא יודע מה זה.
אולי תפנה למישהו שיש לו איזשהי פרספקטיבה קצת יותר רחבה ולא מסתכל רק על חלקת האלוהים הקטנה שאני מסתכל ממנו?
אולי מה שיש לך זה לא מסמר ולי יש פטיש אלא יש לך משהו אחר.
וזהו אני.
מכיר הפיזיותרפיסט, הסתכל על חלקת האלוהים הקטנה שלו.
פשוט במקרה הבעיה שלך הייתה בחלקה שלו.
הוא גם ידע להבין מעבר לזה, הוא גם ידע להבין איך הפציעה הזאת קרתה.
הייתה לו את ההסתכלות שהיא גם אורטופדית, גם נוירולוגית, גם כאילו היא מסתכלת ברמה של הגוף היותר כללי.
הוא יכל לעשות איזשהו פוקוס מהאזור של מבצע שהוא עשה זום.
אין מה שרוב הרופאים עשו זום אין לדבר הקטן, אז הוא הסתכל רגע גם על הירך, גם על גם על הגב, גם על המותן, ואז הסתכלות הכוללת הזאת.
יצרה פתרון.
פשוט מהיר, יעיל, שכל המומחים הגדולים בגלל שהיו כל כך תקועים בביטחון שלהם ובתחום המומחיות שלהם, הם לא יכלו לראות.
והכל התחיל בגלל תנוחת יוגה של הרבה.
כן כן, כי ביוגה צריך לעשות חימום הודים פחות שמעו על המושג הזה.
במוסד הספציפי הזה התחלנו ישר בכל התנוחות הכי כואבות והכי אינטנסיביות שיש, כי המורה גם היה לו מאוד מאוד חשוב להראות כמה הוא טוב וזה גמישהו וכמה זה הוא פחות היה לו חשוב לתלמידים.
זה הגרסה שלך למכת הרבה.
מכת מתיחה.
אז ההשכל מוסר ההשכל מהסיפור.
יוגה זה לא בריא שתיים.
הודו זה מקום לא מאוד בטוח, גם דורכים שם על קורות גם.
בדיוק יש עוד איזה מוסר השכל שאני מפספס?
אל תתקע בפרספקטיבה שלא עוזרת לך להסתכל על מה עוד קיימים כי יש עוד פרספקטיבות שיכולות להיות בדיוק באותה המידה של קלילות ועובדות ביותר ובעיקר.
תבוא תבוא בכבוד לאנשים שהם מייצגים, מציגים את עצמם כמומחים, אבל בסופו של דבר תדע שאתה אתה יודע הכי טוב מה מתאים לך ואם אותו בנאדם המומחה הכי גדול בא אליך ואומר אה, אין לך כלום שאמרו לי את זה הרבה או אז לא זה זה וזה.
ואני יודע שזה לא נכון.
אז אני אומר יפה תודה וממשיך הלאה כי הוא לא יודע.
הוא באמת לא יודע הפער הזה בין מה שאנחנו יודעים ובין מה שאנחנו מציגים.
הוא.
באמת גדול.
מוסר השכל שצריך לכבד הבדלים בין תרבותיים.
בהודו בית הבראה זה לא מה שאנחנו חושבים, זה לא מקום שבאים להבריא בו, אלא זה מקום שאתה בא ואתה לא יודע איך אתה תצא.
ואני יכול להגיד על הרבה מקומות שהייתי שם.
בכלל הודו, אתה יודע איך אתה נכנסת.
לא יודע איך תצא.
מדהימה.