מיכאל, אחיה של שירה, מספר על הדרך שעבר כפוגע, מהשנים של ניתוק, פיצול והכחשה, דרך טיפול ממושך, ועד המפגש עם האפשרות של צדק מאחה. בפרק הוא מספר על הבושה והקושי לצד הרצון לקחת אחריות ועל הניסיון לחיות ללא פיצול: מול אחותו, מול משפחתו, ומול עצמו. עדות שמבקשת להבין מה נדרש מפוגע כדי לבחור בדרך של אחריות, הכרה ותיקון.