מיכל בן-נפתלי הייתה ילדה צחקנית ואנרגטית, אבל כזו שלא יכלה להתעלם מן המצוקות של סבתותיה. הסבתא האחת עומדת בלב הממואר ״רוח״, שבומיכל מנסה לספר את הסיפור המשפחתי שלא סופר ושהוביל בסופו של דבר לדיכאון והסתגרות של הסבתא; ואת הסבתא השנייה אפשר לפגוש, בין השאר, בנובלה ״הקבוצה״, שבה היחסים בין שלושת דורות הנשים במשפחהמקבלים ביטוי קיצוני ביחס של הסבתא, האם והבת לגופן. השיחה שלנו עסקה בהתבוננות הזו שלה, מאז שעמדה על דעתה – וזה כמובן ניסוח של מיכל – בירושה הנפשית הנמסרת במשפחות מדור לדור, ובצורך העמוק לכתוב על כך. השיחה הזו התקיימה ימים ספורים לפני תחילתהשל המלחמה הנוכחית, כך שהדיבורים שלנו על חוסר שינה קשורים במקרה הזה רק לשגרת ההוראה (מיכל היא גם מרצה בכירה באוניברסיטת בן גוריון) והדיבורים על ההרס קשורים למצב הפוליטי, החברתי והכלכלי עוד לפני הטילים ופצצות המצרר.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קורא הפעם אורן נאמן.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠