כמו במשל השור והבולבול, ישראל הקטנה וארצות הברית הענקית חורשות יחד את השדה. אבל האם אנחנו רק יושבים על הגב, או באמת דוחפים קדימה? האם עזה מסתירה מאיתנו הזדמנות היסטורית? ומה ארה״ב באמת צריכה מאיתנו מול סין?

ניצן דוד פוקס מסביר למה וושינגטון רוצה להפוך בעלי ברית מיבואני ביטחון ליצואני ביטחון, ולמה ישראל היא החריגה שמסוגלת להחזיק זירות בלי חייל אמריקני אחד. הוא מציע לשדרג את היחסים דרך מעבר מסיוע של 3.8 מיליארד דולר למודל של מחקר ופיתוח משותף, מכירות וידע שיחזקו גם את אירופה, וגם את מעמדה של ישראל מול ממשלים עתידיים. בדרך הוא נוגע באנטישמיות בקצוות הפוליטיים בארה״ב, במשבר הזהות באקדמיה, בפק סיליקה, ובשאלה למה “איזון” מול סין הופך מסוכן כשהתחרות מתחדדת.
חפשו ״המשחק הגדול״ בכל יישומוני ההסכתים.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, ארה״ב, סין, סיוע ביטחוני, מחקר ופיתוח

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.