ההיכרות הראשונה של פיונה דרמון עם ישראל הייתה, איך נאמר, קצת פחות שגרתית. השנה הייתה 1982, היא הייתה ילדה בת 9, עלתה עם משפחתה מלונדון ומונקו — ונחתה ישר לבית ספר יסודי בנתניה של תחילת שנות השמונים.

בהמשך שירתה ביחידה 8200, ושבועיים אחרי השחרור כבר התחילה לעבוד כמזכירה בקבוצת קלארידג׳ של משפחת ברונפמן, תחת המנכ״ל יונתן קולבר. אחרי לימודי מנהל עסקים, הפכה לאנליסטית בקבוצת כור (שנרכשה על ידי קלארידג׳), ובהמשך הצטרפה לקרן ההון סיכון התאגידית של הקבוצה.

אחרי כמה שנים כיועצת לחברות בדרך להנפקה, הגיעה ליעד הבא שלה – קרן JVP של אראל מרגלית. ולפני שנתיים וחצי פתחה דף חדש, כשייסדה יחד עם מירב ויינריב את קרן הסקנדרי סאנווסט.

מה זה בכלל סקנדרי? איך עובדים, יזמים ומשקיעים יכולים להשיג נזילות עוד לפני אקזיט או הנפקה? ומה אפשר ללמוד מקריירה מפוארת של אחת הנשים הבולטות בעולם ההון סיכון בישראל?