לשיחה עם עו״ד יהושע רזניק על חוויותיו ותובנותיו ב-50 שנות פעילות כמשפטן, מחציתן בתביעה ומחציתן בהגנה, אין די בשעה. בתוך סד זמן זה נדחס רק חלק, המעורר רצון להרחיב ולהוסיף.

רזניק הגיע לפרקליטות המדינה אחרי שירות צבאי ביחידת ״אגוז״, במחלקת ההיסטוריה במטכ״ל ובסיוע לאיתור נעדרי מלחמת יום הכיפורים. כשייצג את המדינה בפני בית-המשפט העליון התוודע לסגנונות השונים של הנשיאים אגרנט וזוסמן. ברבות השנים הגיע לתפקיד המשנה לפרקליט(ת) המדינה לפלילים.

דומה ששיא התנסותו כתובע היה תיק דרעי. לאמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר רזניק על המקרה המוזר של אסתר ורדרבר, האם המאמצת של יפה דרעי, שלטענת הגנת דרעי תרמה עם בעלה כסף רב - ממקורות אפופי סימני שאלה - לזוג דרעי. מכונית נהוגה בידי מקורב של מקורב דרסה את ורדרבר למוות ובכך נמנעה הבאתה לעדות במשפט. שלילית במיוחד היתה התרשמות רזניק מאורח חייו של דרעי, שר פנים בסוף שנות ה-20 לחייו.

כך כתובע. כסנגור הגן רזניק על פקיד משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף, שהואשם יחד עם שרה נתניהו בתיק המעונות. על אורחותיה וסגנונה של נתניהו יש לרזניק דעה.

השופט מנחם מזרחי, הנוטה חסד למקורבי נתניהו במחיר הפיכת החלטותיו במחוזי, זכור לרזניק מפעילות הדדית בעבר. גם בהיותו בפרקליטות, אומר רזניק, היתה למזרחי ״נטייה סנגוריאלית״. 

רוב השיחה כובש רזניק את המזג הג׳ינג׳י המסתער שאיפיין אותו לפנים, אך לקראת הסוף (הארעי?) הוא משחרר אותו מחרצובותיו, כשמוזכרים יריב לוין ומעלליו. 

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל בדרשי